קרוב לוודאי שבשבועיים האחרונים נחשפתם לקמפיין הדו משמעי והפרובוקטיבי: "תשמרי על הכוס שלך". מטרתו של הקמפיין להעלות את המודעות לסם האונס הנפוץ. במסגרת הקמפיין חולקו אלפי כוסות בצורת קונוס, שמחייבות את השותות להחזיק אותן לאורך כל זמן הבילוי, בברים ובמועדונים מובילים.

צליל אלמליח (בת 17), תלמידת כיתה י"ב במקיף א', מרגישה שהיא מספיק בוגרת, כדי להטיף מוסר ולהכניס לחברות בנות גילה מעט שכל, כשהן יוצאות לבלות בברים או במועדונים, לדבריה: "השפעותיו המרדימות של החומר הפכו אותו לשכיח בקרב אנסים, שמשתמשים בו כדי לצמצם עכבות והגנות של נשים, ולמעשה האונס מבוצע, כאשר האישה נמצאת במצב הדומה לחוסר הכרה".
על פי הנתונים הרשמיים, נרשמה עלייה דרמטית במספר מקרי האונס והתקיפה המינית מאז שהחל השימוש בסם האונס. את האבקה, אחת הצורות בה מגיע הסם, ניתן להמיס בכל משקה אחר מבלי שיורגש הדבר, מכיוון שהחומר הוא חסר צבע וחסר טעם.

"סם האונס" (GHB) הוא ממשפחת הסמים המרגיעים/ מרדימים, והוא פועל לדיכוי הפעולה של מערכת העצבים המרכזית, בדומה לאלכוהול והרואין. הוא נמהל בתוך המשקה, ולכן נעשה בו שימוש בדרך כלל במועדונים ובארים. השפעתו לרוב מהירה והוא גורם לתחושת ערפול ונמנום, ובמקרים קיצוניים אפילו למוות. כ-12 שעות לאחר השימוש בסם, כבר לא יימצאו לו שרידים בגוף. "הדרך היעילה ביותר להימנע מטפטוף הסם למשקה היא לשמור על כוס המשקה הפרטית ביד ולא להניח אותה ללא השגחה לרגע", אומרת צליל בנחישות. זו בעצם הסיבה שהקמפיין המזעזע הזה, אם תרצו להגדיר אותו כך, יצא לדרך.

בימים אלה צליל מגייסת אנשים מובילי דעה/ מפורסמים/ פוליטיקאים שיצטלמו יחד עם הסלוגן "שמרי על הכוס שלך", זאת כדי להמשיך ולהשאיר את המסר בזירה הציבורית. "חשוב לי מדי שבוע לעלות לכותרות שוב ושוב את הנושא, אשמח אם אצליח בימי חמישי בשעות הערב, רגע לפני שהבליינים יוצאים לעלות פוסט פלוס תמונה בפייסבוק, וזאת כדי להזכיר לכולנו שיש סכנה ממשית, והדרך להימנע היא להיות יותר ערנית", מוסיפה צליל.
גם במשטרה מסכימים כי "קיים קושי ראייתי מהותי בהוכחת שימוש בחומר לשם תקיפה, בשל הקושי לאתר סימנים של החומר בגופו של אדם זמן קצר לאחר השימוש בו, וכן חוסר מודעות הקורבן למה שאירע בזמן אמת". עוד מסבירים במשטרה כי "בדיקת הסם לא יכולה להתבצע אצלנו, אלא אך ורק באמצעות ביקור חוץ במעבדה הטוקסיקולוגית בתל השומר. כאמור, לאור מאפייני החומר, כמעט ולא מוכרים מקרים בהם זוהו החומרים הנ״ל בגוף".
אם כך, נשאלת השאלה: האם  מדובר בתופעה שולית ביותר שמועצמת על ידי התקשורת? ד״ר שגית ארבל, מנהלת מרכז "בת עמי" לטיפול אקוטי בנפגעי ובנפגעות תקיפה מינית בהדסה עין כרם, מנסה להשיב. "יש סיפורים שכששומעים אותם עולה החשד כי היה מעורב שם עוד משהו", היא מסבירה. "כשנפגעת תקיפה מינית מספרת ששתתה משקה קל או אלכוהול במידה מצומצמת, ובכל זאת יש חלקים שלמים מאותו ערב שהיא בכלל לא זוכרת, מתקבל הרושם שיכול היה להיות מעורב פה סם אונס". עם זאת, גם היא מודה ש"לא הצלחנו להוכיח או לאתר אותו, כי כשהן יכולות לספר את הסיפור, הוא כבר לא בגופן".